כאן תוכלו להרשם למגוון אירועים כגון- הרצאות, סדנאות, קורסים ועוד...

לוח האירועים

בואו להכיר את המומחים באתר יומן בינס דרך אינדקס המומחים באתר (מפעם ועד היום).

אינדקס המומחים

הכותבים נהנים מעמוד פרופיל איכותי ומקודם באתר וקרדיט בתחתית כל מאמר שמתפרסם.

פרסום מאמר \ אירוע

הפלרה

הפלרה- רובנו שמענו כבר על ההפלרה של המים, על ההחלטה של שרת הבריאות הקודמת להפסיק אותה וההחלטה של השר החדש (בלחץ חברת קולגייט והחברות המזהמות) לחדש אותה (אם בכלל הופסקה). אבל רוב האנשים, גם המתעניינים בנושא, לא מודעים למהות ההפלרה, למה היא נעשית, מי יזם ומקדם אותה ולמה. אני פעיל בנושא מזה כ12 שנה, ואנסה לעשות קצת סדר בנושא.

בריאות ואמת מדעית מול טובת המזהמים

האמת המדעית כבר לפני כ100 שנה היתה שפלואוריד הוא אחד הרעלים המסוכנים ביותר, וגם מגביר רעילות של חומרים רעילים אחרים. חשיפה עודפת לפלואוריד גורמת לפלואורוזיס: הוא הורס את העצמות, השרירים, הגידים, וחלקים אחרים בגוף. החלק הגלוי של העצמות הוא השיניים, ולכן ניתן בקלות לאבחן פלואורוזיס בהופעת כתמים (נזק) לשיניים. השימוש בפלואוריד בתעשיות רבות הלך וגבר, וגם הדיווחים והמחקרים לגבי הנזקים שלו לעובדים במפעלים ותושבי הסביבה. בשנות ה40 של המאה הקודמת פלואוריד היה הכימיקל שהיו לגביו הכי הרבה תביעות נזיקין.

חקלאים התארגנו ושכרו עורכי דין וחיכו לתום מלחמת העולם השניה כדי לפתוח בגל של תביעות נזיקין נגד מזהמי הפלואוריד. הגדולים שבהם היו חברת האלומיניום של ארה"ב, ALCOA, שבראשה עמד אנדרו מלון, שהיה גם שר האוצר האמריקאי, ובעליו של מכון מלון, ששילם למדענים לספק "ריאיות" לצורך הגנה יחצנית ומשפטית על הרעלים שנפלטים מהמפעלים; וממשלת ארה"ב, שהפרויקט העיקרי שלה באותם ימים היה פיתוח נשק גרעיני (בזמן מלחמת העולם ולאחר מכן במסגרת המלחמה הקרה), הכרוך גם הוא בזיהום פלואורידי.

הצלחת התביעות

הצלחתן של תביעות הנזיקין היתה עלולה להביא לחיסול רבות מהתעשיות בארה"ב, ולחיסול פיתוח הנשק הגרעיני, והפסד המלחמה הקרה, ולכן התביעות האלה נתפסו על ידי השלטון והתעשיות כאיום גדול על "כלכלת ארה"ב" ועל "בטחון המדינה". לכן, המזהמים החלו בקמפיין יחצני-פוליטי להגנת הפלואוריד: המחקרים על נזקי הפלואוריד נגנזו, חוקרים ומכוני מחקר שחקרו את נזקי הפלואוריד הושתקו, הוטל איסור מטעמי בטחון המדינה לדבר על נזקי הפלואוריד ואפילו ללמד רופאים לטפל בכוויות ונזקים אחרים של פלואוריד.

מדענים נשכרו כדי לדבר בשבח הפלואוריד ולטעון שהוא לא מזיק אלא אפילו מועיל לשיניים, וצריך להוסיף אותו למשחות השיניים ואפילו להוסיף אותו למאכלים ולמי הברזים: כלומר, הפסולת של המפעלים, שמכילה תרכובות פלואוריד, לא רק שהיא לא מזיקה – אלא שהיא אפילו בריאה, חיסון לעששת.

הכוח של השלטון והתעשיות היה כל כך גדול (והיום אפילו עוד יותר) והקמפיין הצליח כל כך, עד שהשקר המגוחך הזה הפך להיות האמת. ברגע שהשלטון הכריז שהפלואוריד בריא, והחל לקנות מהמפעלים את הפסולת שלהם ולהכניס אותה באופן יזום לסביבה, דרך המים, התובעים בתביעות הנזיקין החלו להפסיד, והפסיקו התביעות, כי המדינה מכירה בפסולת הזו כחומר בריא, וגם אם הוכיחו שהנזק נגרם מהחומרים האלה, הם לא יכלו יותר להוכיח שהנזק נגרם מהחומרים שנלפטו מהמפעלים ולא מההפלרה.

שיטת השקשוקה

בישראל, משרד הבריאות הכריז שהוא הולך לפי המודל האמריקאי, ולמעשה הסיפוק דומה מאוד: ב1996, שר האוצר יעקב נאמן הפריט את החברה שאחראית לרוב הזיהום התעשייתי בארץ, כימיקלים לישראל.

הוא מכר אותה בשמנו, בגרושים, כי הוא ייצג (בתור בעל משרד עורכי הדין בגדול בארץ) גם את הרוכשים. באותו זמן, המשרד שלו העביר בחוק חובת ההפלרה, המחייבת את ספקי המים להפליר את המים, ובפועל – לקנות מכימיקלים לישראל את הפסולת שלהם, רשימת חומרים שמוכרים כרעילים ומסוכנים ומסרטנים ודאיים בבני אדם – ולהכניס אותם לסביבה ולגוף שלנו דרך המים.

בדרך זו, עו"ד נאמן המפרסם עצמו כמומחה בניהול סיכונים סביבתיים, סיפק ללקוחותיו הגנה משפטית מפני תביעת נזיקין. האופוזיציה לא התנגדה לכל זה, אולי מכיוון שיו"ר האופוזיציה היה אז עו"ד יצחק הרצוג, שותפו של נאמן במשרד עורכי הדין "הרצוג פוקס נאמן".

כשפרסמתי עם כמה חברים סרטון סאטירי על כל זה, בכימיקלים לישראל הודיעו שהם מפסיקים למכור את הפסולת למדינה, אבל למהלך הזה אין הרבה משמעות כי גם אם קונים פסולת ממפעלי כימיקלים בחו"ל, הכנסת הפסולת הזו לסביבה עדיין מהווה כיסוי תחת משפטי עבורם.

משרד הבריאות בשירות המזהמים

לטענת משרד הבריאות ה"הפלרה" הזו (בעלות של מאות מיליונים בשנה המוטלים עלינו כתוספת למחיר המים) נעשית במקום לחלק כמה משחות שיניים לילדים עניים שאין להם כסף לקנות משחות שיניים עם הפלואוריד ה"חשוב" – ולא צריך לדעת שום דבר בנושא כדי להבין שאפילו ברמה הכלכלית הבסיסית מדובר בטיעון חסר היגיון, שקר גס.

הטקטיקה הבסיסית של אנשי משרד הבריאות בנוגע למחקרים על נזקי הפלואוריד(הפלרה) היא לשקר, לשקר, ולשקר. למשל, כשפרסמתי את סיכום ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיו ה- הפלרה למעשה הגבירה את שיעורי העששת – הפרסום באתר הלמ"ס שונה מיד, התהפך, ונטען שמצאו שההפרה מפחיתה עששת. פרסמתי מיד את שני הנוסחים, והם החזירו את הנוסח הראשוני.

לאחר מכן החזירו שוב את הנוסח החדש, ועד היום משרד הבריאות משתמש בנוסח החדש, השקרי, כדי לקדם את ה- הפלרה. החודש פורסם התחקיר של יפה שיר-רז (הארץ, 11.9.2016) שכותרתו "האם משרד הבריאות מטשטש את האמת לגבי הפלרת המים?" המפרט כיצד משרד הבריאות משקר ומעלים מידע בנושא ומציג את ההפלרה כיעילה ובטיחותית באופן חד משמעי.

העיתונאי החוקר האמריקאי כריסטופר ברייסון חקר את הנושא לעומק, והוא מציג את ממצאיו בספרו "הונאת הפלואוריד", המתורגם גם לעברית. למעשה זה הספר היחיד בעברית בנושא, והוא ספר מרתק ומומלץ מאוד לא רק למי שרוצה להבין את הנושא הספציפי אלא למי שרוצה להבין איך הממשל ותעשיות הכימיקלים, הנשק ותעשיות מזהמות אחרות שולטים במה שנחשב אמת מדעית בעיני הרופאים והמומחים והציבור הרחב. מומלץ גם לצפות בריאיון עם כריסטופר ברייסון  ובסרטון "אבא, למה יש לי סרטן?"

מאת שי דוידוביץ

שי דוידוביץ- מדריך בריאות וכושר מוסמך מכון וינגייט, מורה ומנהל המכללה הישראלית לתזונה ובריאות טבעית, מרצה ברחבי הארץ לשיפור הרגלי התזונה ואורח חיים בריא

ניתן לכתוב ביקורות דרך עמוד הפרופיל של הכותבים