כאן תוכלו להרשם למגוון אירועים כגון- הרצאות, סדנאות, קורסים ועוד...

לוח האירועים

בואו להכיר את המומחים באתר יומן בינס דרך אינדקס המומחים באתר (מפעם ועד היום).

אינדקס המומחים

הכותבים נהנים מעמוד פרופיל איכותי ומקודם באתר וקרדיט בתחתית כל מאמר שמתפרסם.

פרסום מאמר \ אירוע

מים נקיים

מים נקיים- לאורך ההיסטוריה התיישבו בני האדם בסמוך למקורות מים נקיים ורתמו משאב יקר זה לתועלתם: אם בשאיבה לצרכי שתייה ורחצה, השקיית שדות וגידולים ובתקופות מאוחרות יותר – ספיגת הפסולת שנוצרה בישוב בדמות ביוב.

הכל היה טוב ויפה כל עוד הישובים היו קטנים מספיק והמערכת האקולוגית גדולה מספיק כדי להכיל את כמויות הפסולת ולטהרן.

עם הגידול באוכלוסיה ובערים, הפכו מקורות מים נקיים לדרך המהירה והיעילה אך גם המזהמת ביותר לטיפול בפסולת העירונית כאשר הסבו נזק בלתי הפיך למגוון הביולוגי ולמאזן החומצה-בסיס במים. לפסולת הביתית נוספה גם התעשייתית – שהייתה נפוצה מאוד בערים המודרניות של תחילת המאה ה-20. מקורות המים הפכו לביוב של ממש: מפגעי ריח ונראות שהיוו סכנה ממשית לבריאות הציבור ובעלי החיים שבאו במגע עם המים המזוהמים. סרטים וספרים רבים מזכירים בשאת נפש את צבע המים, ריחם ואת התנאים הקשים מהם סבלו תושבי העיר שגרו בסמוך למקורות אלו.

מים נקיים- מקורות מים נקיים זה בידיים שלנו

עליה במודעות

עם הזמן, החלה המודעות בנוגע לאיכות מקורות המים בסמוך לישובים, לעלות. הפסולת הביתית והתעשייתית שהייתה זורמת באופן חופשי בנחלים ובנהרות עברה בצורה מוסדרת למכונים מוסמכים לטיהור שפכים ופסולת מסוכנת – ורוב מקורות המים הפתוחים שוקמו – במידה זו או אחרת.

בישראל המצב לא היה שונה – במשך שנים רבות זיהמו המפעלים התעשייתיים והחקלאים את הנחלים ואת סביבת החוף והסבו נזקים כבדים לטבע אך דווקא הפסולת הביתית לא היוותה בעיה חמורה בסביבת החוף: מסיבות היסטוריות, רוב סביבת החוף לא פותחה, הערים נבנו עם הגב לים ואזורי החוף, גם אם סבלו מהזנחה או מפסולת מוצקה שנזרקה באתרי הטמנה לא מוסדרים, לא היו צריכים להתמודד עם כמויות אדירות של שפכים ביתיים.

בשנים האחרונות הקערה התהפכה על פיה: מתוך 266 ק"מ של חופי ארץ ישראל, נותרו רק 53 ק"מ של חופים פתוחים: יותר ויותר בתי מלון, פרויקטי נופש ועסקים נבנים בקרבה מסוכנת לקו המים ומערכות הביוב העירוניות, שאמורות להיות מופרדות לחלוטין ממישור החוף  לא פעם נפרצות עקב תקלות ויוצרות זיהום כבד בדמות שפכים עירוניים הזורמים באין מפריע לים, שעה שהמתרחצים במים והם מתבקשים לצאת ולחכות עד שהזיהום יתפזר לו.

מים נקיים- מקורות מים נקיים זה בידיים שלנו

מים נקיים- אין חיים ללא מים

ללא מים נקיים חיינו וחיי מינים ביולוגים נוספים בסכנה. מכל סוגי הזיהומים הסביבתיים, זיהום מאגרי המים, הנהרות והאגמים, הוא אחד החמורים. זיהום הים התיכון הוא חמור באופן יוצא דופן ולו השלכות אקולוגיות כבדות. רבים מתנהגים אל הים כאל חיריה ענקית וחושבים שכל הנזרק אליו ילך ולא יחזור, אך הדבר רחוק מלהיות נכון! מעבר לכך שזיהום הים פוגע במיני החיות והצמחים השוכנים בו, הוא גם חוזר אלינו כמו בומרנג ופוגע בנו בדרכים ישירות ועקיפות. ועוד אנחנו בארץ מחויבים יותר ממקומות אחרים לשמור ולהגן על הים מזיהומים וממפגעים בלתי ראויים, כיוון שהתברכנו במישור חוף ארוך ונדיב, מה שמגדיל את החשיפה שלנו לפגיעות סביבתיות לאורך המרחב הימי.

חוק שמירת הסביבה החופית שנחקק ב-2004 נועד להגן על החופים ממגמה מסוכנת זו – בין היתר באיסור בניה בקרבת 300 מטרים מהחוף, איסור בנייה למגורים פרטיים אלה לתיירות, איסור גידור חופים והשראת מעברים חופשיים להולכי רגל ועוד הגבלות שונות שנועדו למנוע פגיעה נוספת באזור הרגיש של חוף הים והמצוקים ולהשאיר את הסביבת החוף מוגנת ונגישה לציבור בחינם.

למרות החוק והתמיכה הרחבה לה זכה, הצליחו יזמים שונים להעביר הצעות חורגות ואלמלא לחץ ציבורי כבד והפגנות חירום – כגון המאבק בפלמ"חים – פיסות טבע נוספות היו אובדות לטובת הפיתוח המואץ.

האחריות נמצאת אצל כל אחד ואחת מאתנו

לנו, האזרחים – יכולת השפעה מועטה כבודדים, אך חובתנו האזרחית היא לדווח על חריגות בנייה ו/או מפגעים זיהומיים – במידה ואנו נחשפים אליהם, על סגירה של מעברים חופשיים לחופים פתוחים לציבור הרחב ועל הלאמה של משאבי טבע והפיכתם לפארקים לאומיים מגודרים בתשלום ללא הליך ציבורי מוסדר. במידה ונתקלתם באחת או יותר מהחריגות שהוזכרו, יש לדווח בהקדם לאחד מהגופים הבאים:

  • משטרת ישראל
  • המשטרה הירוקה – המשרד להגנת הסביבה
  • רשות הטבע והגנים
  • רשות הנחלים
  • עמותות כגון: אדם טבע ודין, צלול, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה

הגופים הממשלתיים והציבורים אינם עובדים תמיד בתיאום מלא, ויש ערך ממשי ל"בניית תיק" על מנת לעורר לחץ מספיק כדי להביא להחלטה שתזכה לחקיקה. יש לזכור שפניה נקודתית לגוף זה או אחר לא בהכרח תביא לתגובה מיידית, ולכן יש להתאזר בסבלנות, לדרוש מספר פניה ולרשום את שמות המוקדנים והאחראים אתם שוחחתם. העמותות השונות פועלות בכל המישורים כדי לרתום כוח אזרחי ולהביא אותו לייצוג מול הגורמים הממשלתיים כנגד הפגיעה בטבע. ניתן כמובן לפנות אל העמותות הללו, להתעדכן ולהצטרף למאמץ במאבקים השונים כנגד הפגיעה בטבע היקר.

בסופו של דבר, מאבקים שנראו חסרי סיכוי הוכרעו בזכות יוזמה וערנות ציבורית, הפגנות ולחץ על מקבלי ההחלטות – כך שכדאי להכיר את הכלים העומדים לרשותנו כאשר אנו נתקלים במפגע סביבתי, גם אם איננו תושבי האזור אלא יצאנו לטייל ונתקלנו בו במקרה.

מאת יאיר גת

יועץ בריאות טבעית ואיכות סביבה ומלווה בתהליכי הבראה והעצמה אישית. מומחה לשינוי הרגלים ושחרור דפוסי חשיבה מעכבים, טיפול במחלות כרוניות, מטבוליות ובהפרעות בדרכי העיכול.

ניתן לכתוב ביקורות דרך עמוד הפרופיל של הכותבים