כאן תוכלו להרשם למגוון אירועים כגון- הרצאות, סדנאות, קורסים ועוד...

לוח האירועים

בואו להכיר את המומחים באתר יומן בינס דרך אינדקס המומחים באתר (מפעם ועד היום).

אינדקס המומחים

הכותבים נהנים מעמוד פרופיל איכותי ומקודם באתר וקרדיט בתחתית כל מאמר שמתפרסם.

פרסום מאמר \ אירוע

אין משיחין בשעת הסעודה

המשפט שהכי זכור לי מכל המשפטים ששמעתי בגן חובה זה "אין משיחין בשעת הסעודה".

למה לא לדבר כשאוכלים? למה הגננות שלי התעקשו שילדי הגן ישמרו על כלל האכילה המיוחד הזה? אפשר לחשוב שזה רק בגלל שהיה להן כבר כאב ראש מצעקותיהם של הזאטוטים מלאי המרץ בגן, שהן רצו קצת שקט  כדי לתת למוח לנוח. מסתבר לי היום שמאחורי הניגון החוזר הזה מפי הגננות מסתתרת עצה מצילת חיים ומצילת עיכול תקין. מעניין אם הן ידעו על כך כשהן שרו לנו לפני ובזמן הארוחות?

חז"ל אמרו: "אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לוושט". אזהרה חמורה זו באה בכדי להדגיש את הסכנה הפתאומית שעלולה להתרחש במעבר של מזון או רוק לתוך הריאות, מצב העלול לגרום לחנק ולמוות (איסור זה חל גם על מי שמדבר עם אדם בזמן שהוא אוכל).

מעבר לסכנת החנק והסיום הטרגי שציינתי עכשיו, יש את עניין הצלת העיכול על ידי לעיסה נכונה. דיבור במהלך הלעיסה גורם בהכרח לבעיות עיכול מכיוון שמערכת העיכול הרצונית מתחילה בפה, נשלטת על ידי שרירי לסת שעובדים עם שיניים, לשון ורוק כדי לערבל ולרסק את המזון כך שיהיה קל לבלוע אותו. תהליך העיכול מתחיל למעשה כבר בחלל הפה.

אין משיחין בשעת הסעודה

מי שמדבר תוך כדי לעיסה לעולם לא ילעס את המזון לפי צורכי הגוף. זה לא מציאותי. כשאדם מדבר בזמן שהוא לועס מזון, הוא לא ישים לב ללעיסה כי נושא השיחה עליו הוא מדבר מעניין אותו יותר ממספר הלעיסות שלעס. כשהוא רוצה להגיד בלחץ את מה שיש לו להגיד הוא בולע את המזון במהירות וגם את כל תכולת הפה.

התוצאה משילוב שתי הפעולות הנ"ל היא בליעה של חתיכות גדולות מידי של המזון שלא נטחנו מספיק. בנוסף המזון לא עורבב מספיק עם הרוק, לא נוצר פירוק כימי של המזון. עקב כך, הקיבה טוחנת במקום לעכל ופירוק המזון נעשה על ידי חיידקים ולא על ידי אנזימי עיכול. מצב היוצר תסיסה וריקבון במערכת העיכול.

נימוסי שולחן

אז לדבר תוך כדי לעיסה גם מסוכן לחנק וגם גורם לעיכול פחות טוב (אין משיחין בשעת הסעודה) ויש עוד סיבה ממש טובה לא לדבר בזמן האכילה וזה כי זה פשוט לא נעים בעין – לא מנומס. יש אנשים, אני מכיר כמה, שכשלועסים ומדברים מולם ולעברם הם פשוט נגעלים ומסיטים את מבטם, הרחק מהפה העמוס חתיכות מזון שחלקן עפות החוצה וחלקן לפעמים גם נתקעות מחוץ לפה ונתלות בטעות בצידי השפתיים ובין השיניים – סליחה על התיאור הגרפי.

הלעיסה חשובה מאד לעיכול תקין כפי שהזכרתי קודם, לכן כדאי להכיר עוד כמה גירויים אשר מסיטים את תשומת ליבו של הלועס הבריא:

הקשר בין העין והפה

כאשר העין רואה מזון מוכן לאכילה על המזלג שלנו תתבצע בליעה. רוב האנשים רגילים למלא את המזלג או הכף לפני שהסתיימה פעולת הלעיסה, מה שגורם למוח ללחוץ על בליעה מהירה של המזון בכדי למנוע העמסת יתר והתנגשות של כמות כפולה של מזון בחלל הפה.

חוש השמיעה

לשמוע שמישהו קורא לך או שיש צלצול של הסלולרי, דפיקה בדלת וכו גורמים לבליעה של המזון.

מחשבה מוסחת

קריאה בספר, צפייה במסכים השונים, חשיבה על עניינים שונים ומשונים אף הם עלולים לגרום לאי ריכוז בתהליך האכילה התקין למעבר המזון לבית הבליעה ומשם להיכנס לתוך הקיבה בטרם הוא אכן מוכן ומפורק עבור הקיבה.

לסיכום

פעולת העיכול התקינה זקוקה לנו שניתן לה את התנאים המיטביים ביותר בכדי שהיא תעבוד בצורה הכי טובה שאפשר ולכן כדאי לנו להעניק את מלוא תשומת הלב לפעולת האכילה. עדיף לאכול מעט וללעוס הרבה, כך התועלת תגדל והשובע יגיע מכמות קטנה יותר של מזון.

כשאוכלים עם כמה מבני הבית כדאי לשבח את זה שסיים לאכול אחרון. מומלץ למלא את כלי האכילה בכמות מזון מועטה כדי שיהיה קל יותר למזון להתערבב בחלל הפה ולא ליצור עומס ולעיסה לא תקינה. אם אדם לא ימלא את כלי האכילה לפני שסיים את פעולת הלעיסה והבליעה לא יצטרך לספור לעיסות. כל עוד אין הסחת דעת לא תהיה בליעה לא מודעת של מזון.

בזמן הלעיסה אני ממליץ לנשום עמוק אך בטבעיות דרך האף (אפילו לעצום עיניים), לשים את הידיים על הברכיים או לצידי הגוף ובכל לעיסה להגיד תודה על המזון. להרגיש שהמזון הנלעס מקבל את הכבוד הראוי לו, לחייך ולבלוע. שיהיה ברעב.

מאת יובל לוי פורת

מלווה לאורח חיים בריא, מומחה לגזירת שיער בשיטה הטבעית, בעלים ב 'UV The Vegan Barber'- מספרה אקולוגית טבעונית ומייסד 'לי-צ'י - בריאות אורבנית'.

ניתן לכתוב ביקורות דרך עמוד הפרופיל של הכותבים