כאן תוכלו להרשם למגוון אירועים כגון- הרצאות, סדנאות, קורסים ועוד...

לוח האירועים

בואו להכיר את המומחים באתר יומן בינס דרך אינדקס המומחים באתר (מפעם ועד היום).

אינדקס המומחים

הכותבים נהנים מעמוד פרופיל איכותי ומקודם באתר וקרדיט בתחתית כל מאמר שמתפרסם.

פרסום מאמר \ אירוע

גלוטן

גלוטן הוא חלבון המצוי בדגנים. בחיטה 90% מהחלבון הוא גלוטןהגלוטן הוא מקטע חלבוני המורכב משני סוגים עיקריים של חלבון: גליאדינים וגלוטנינים. הגליאדינים מכילים כמות גדולה של חומצת האמינו גלוטמין ופרולין. ישנו שם נוסף אך מוכר פחות בקרב האוכלוסייה – פרולמין. זהו שם כללי למקטע המהווה כמחצית מהחלבון גלוטן. והפרולמין משתנה בהתאם לדגן בו הוא נמצא.

הדעה הרווחת

הדעה הרווחת היא כי הגלוטן מצוי בחיטה, שעורה, שיפון וכוסמין. אך מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי יש גלוטן גם בתירס, אורז, דוחן, אמרנט ושיבולת שועל. נכון, חולי צליאק יכולים לאכול מזונות אלו שנמצאו בטוחים עבורם אך במאמר שלפניכם אדבר על רגישות לגלוטן/ אי סבילות לגלוטן.

ישנן 2 תגובות שלמערכת החיסון לגלוטן:

  1. תגובה מידית – אלרגיה המופיעה סמוך לאוכל ויכולה להיות מסכנת חיים. באלרגיה זו הגוף מייצר נוגדנים מסוג IGE המפרישים היסטמין הגורם לדלקתיות, גרד, פריחה, התרחבות כלי הדם וכיווץ הסימפונות, קוצר נשימה וירידה בלחץ הדם
  2. תגובה מאוחרת – אלרגיה למזון המופיעה גם 3 ימים אחרי אכילת המזון האלרגני (במקרה זה, החלבון פרולמין) אשר גורם לגוף לייצר נוגדני IGG, IGA, IGM ותאי T

גם תאים אלה יוצרים דלקתיות ונזק לרקמה. אי סבילות לחלבון הגלוטן או רגישות אליו יכולה להתפספס בקלות מכיון שנכון להיום ברפואה עושים בדיקות למחלת הצליאק בלבד וברגע שבדיקות אלו יוצאות תקינות החשש לרגישות או אי סבילות מאושש.

אך מה שכדאי לדעת הוא:

  • לרוב, בבדיקות לצליאק בודקים נוגדנים מסוג IGG אך לא בודקים את שאר הנוגדנים
  • בדיקת הביופסיה אינה מספקת בכדי לתת תמונת מצב כללית של המעיים מכיון שנלקחת ממקום ספציפי במעי אך ייתכן ויש אזור דלקתי שלא מודעים אליו וכך מפספסים את מצבם האמתי של המעיים גם לאחר מספק ביופסיות
  • במידה והמעיים אינן נפגעו, אין זה מעיד על כך ששאר האיברים או הרקמות הם במצב בריאותי תקין

לאור הכתוב לעיל, בדיקת צליאק אינה משקפת את המצב האמתי בגוף לגבי רגישות לפרולמין או אי סבילות לחלבון זה.

האם אבות אבותנו אכלו דגנים?

כיום, מרבית האוכלוסייה בעולם צורכת דגנים באופן יומיומי ובכמות גדולה. המין האנושי, עד לפני המהפכה החקלאית, בקושי צרך דגנים והגוף שלנו, סתגלן ככל שיהיה, עוד לא הסתגל לרכיבי הדגנים השונים. המחלה המדוברת והנפוצה בעולם הנגרמת מגלוטן היא צליאק אך יש לגלוטן עוד השפעות רבות. כיום גילו קשר ליותר מ כ200 מצבים בריאותיים שונים שרגישות לגלוטן יכולה ליצור.

הרשימה היא ארוכה מאוד אך בין  המצבים הנפוצים מופיעים:

כאבי ראש, מיגרנות, מחלות מעיים דלקתיות (IBD)- קרוהן, קוליטיס, מעי רגיז (IBS), חרדה, פסוריאזיס, הפלות, איבוד שיער, דימומים בחניכיים, אנמיה, הפרעות קשב וריכוז ו ADHD, פיברומיאלגיה, אפילפסיה, סוכרת נעורים, עצירות, שלשולים, חוסר איזון בבלוטת התריס, קטרקט ואפילו שיבושים בבלוטות הטעם.

באי סבילות לגלוטן יש פגיעה לאיברים אך היא הדרגתית ובסופו של דבר יכולה לגרום נזק רב. כאשר לגוף יש אי סבילות או רגישות לגלוטן, הוא לא מעכל מזונות אלו כראוי. כשהאוכל לא מתפרק לחלקיקים קטנטנים נוצרת תסיסה וריקבון ופלורת המעיים יוצאת מאיזון. נוצר עודף בחיידקים פתוגנים וחורים במעי (זהו מצב הנקרא מעי דליף בו יש חורים מיקרוסקופים קטנים בדופן המעי).

דרך החורים יוצאות שרשראות חלבון אשר לא מפורקות כראוי לזרם הדם, חיידקי מעי ושאריות פסולת. מצב זה מוביל לכך שמערכת הלימפה הממוקמת קרוב למעי ומגנה על הגוף מפני פתוגנים, מזהה חומרים אלו כפולשים זרים ומפעילה את מערכת החיסון.

מעי דליף היא בעיה נפוצה מאוד ומרבית האנשים אשר שסובלים מתופעה זו אינם מודעים לכך. חשוב מאוד לשקם את דפנות המעיים בכדי לאפשר ספיגה מרבית של ויטמינים, מינרלים, פחמימות, חלבונים, שומנים ונוגדי חמצון. כאשר הספיגה לקויה ישנן מאוד מחלות מהן האדם עלול לסבול.

לסיכום, אם אתם סובלים מתסמינים כלשהם או חוסר איזון אשר אין לו מענה ברפואה הקונבנציונלית, אני ממליצה לעשות דיאטת אלימינציה בה בודקים האם יש רגישות או אי סבילות לדגנים בכלל ולא לחיטה בפרט. ההשפעות של אי סבילות הן רחבות טווח. הורדת הדגנים מהתפריט יכולה לשנות את הבריאות מקצה לקצה.

מאת מורן בר לב

מומחית לבעיות הורמונאליות, בעיות פיריון, בלוטת התריס, פרקים, ומעבר לטבעונות בשיטת ההיגיינה הטבעית. ומחברת הספר 'תזונא משנה בריאות'

ניתן לכתוב ביקורות דרך עמוד הפרופיל של הכותבים